א. רקע מדעי
כשתהליך הבעירה מתרחש במהירות, משתחררת אנרגיה בצורת חום ואור; השילוב של השניים מוכר לנו כאש, ותהליך בעירה זה מכונה שריפה. הפחמן הדו-חמצני והמים (בצורת אדים) מופיעים כגזים, אשר נפלטים בעת שריפה. הפחמן שלא הספיק להתרכב עם החמצן נותר בצורת פחם. ישנם סוגים רבים של חומרי בערה. חומרי בערה מוצקים, שהם חומרי בעירה היוצרים אנרגיית חום. לדוגמה, הפחם שהיה משמש בעבר להנעת רכבות קיטור, ועץ המשמש בדרך כלל לחימום ביתי ותעשייתי, אולם כיום השימוש בחומר בעירה זה הולך ופוחת. חומרי בעירה נפוצים אחרים, שאינם מוצקים, הם הנפט והגז, כאשר לשניהם יש מספר וריאציות. שני סוגי בעירה משמשים ליצירת חשמל בתחנות חשמל, להנעת מכוניות ועוד.
חומר מעכב בעירה הוא כל חומר, שאינו מים, המשמש להפחתת דליקוּת של דלקים או המעכב את בעירתם. המונח מתאר בדרך כלל חומרים הפועלים באופן כימי, אך הוא כולל גם חומרים הפועלים באופן פיזי, למשל דרך קירור הדלקים.
פיח הוא אבקת פחם הנפלט כתוצאה מבערה לא מושלמת של חומר אורגני, שכתוצאה ממנה נותרים גרגרי פחמן זעירים שלא הפכו לפחמן דו-חמצני. צבעו של הפיח שחור, והוא נוצר בעיקר משרפת דלק במנועים ובתחנות כוח ומשרפת פחם או עץ בתנורי הסקה.
מחקר חדש , מצביע על קשר ישיר בין רמות כולסטרול גבוהות, וחלקיקי פיח הנפלטים ממנועי דיזל-ונזק מצטבר לכלי דם, המתבטא בהתקשות מוקדמת של העורקים, התקפי לב ואירועים מוחיים.
ב. תכנון החקר
- מהי השפעת כמות חומר הבעירה על כמות הפיח הנפלטת לאוויר?
- השערתנו היא שככל שמסת חומר הבעירה גדולה כך כמות הפיח הנפלט תהיה גדולה.
- החקר יתבצע בתור ניסוי:
כלים וחומרים - 3 קופסאות שימורים, וזלין, עצים וזרדים, נייר כסף.
מהלך הניסוי - מכניסים את העצים בכמויות שונות לתוך שניים מהקופסאות ואחת משאירים ריקה (בקרה), מורחים וזלין בקצה של הקופסאות ומדליקים את העצים. מכסים עם נייר כסף את פתחי הקופסאות ומחוררים חמישה חורים בנייר הכסף (לצורך חדירת חמצן).
תוצאות - בסוף הניסוי נראה לאיזה גוש וזלין נדבק הכי הרבה פיח (לפי הצבע השחור שיהיה על הוזלין).
בבליוגרפיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9C%D7%A7
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%94
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%97
כשתהליך הבעירה מתרחש במהירות, משתחררת אנרגיה בצורת חום ואור; השילוב של השניים מוכר לנו כאש, ותהליך בעירה זה מכונה שריפה. הפחמן הדו-חמצני והמים (בצורת אדים) מופיעים כגזים, אשר נפלטים בעת שריפה. הפחמן שלא הספיק להתרכב עם החמצן נותר בצורת פחם. ישנם סוגים רבים של חומרי בערה. חומרי בערה מוצקים, שהם חומרי בעירה היוצרים אנרגיית חום. לדוגמה, הפחם שהיה משמש בעבר להנעת רכבות קיטור, ועץ המשמש בדרך כלל לחימום ביתי ותעשייתי, אולם כיום השימוש בחומר בעירה זה הולך ופוחת. חומרי בעירה נפוצים אחרים, שאינם מוצקים, הם הנפט והגז, כאשר לשניהם יש מספר וריאציות. שני סוגי בעירה משמשים ליצירת חשמל בתחנות חשמל, להנעת מכוניות ועוד.
חומר מעכב בעירה הוא כל חומר, שאינו מים, המשמש להפחתת דליקוּת של דלקים או המעכב את בעירתם. המונח מתאר בדרך כלל חומרים הפועלים באופן כימי, אך הוא כולל גם חומרים הפועלים באופן פיזי, למשל דרך קירור הדלקים.
פיח הוא אבקת פחם הנפלט כתוצאה מבערה לא מושלמת של חומר אורגני, שכתוצאה ממנה נותרים גרגרי פחמן זעירים שלא הפכו לפחמן דו-חמצני. צבעו של הפיח שחור, והוא נוצר בעיקר משרפת דלק במנועים ובתחנות כוח ומשרפת פחם או עץ בתנורי הסקה.
מחקר חדש , מצביע על קשר ישיר בין רמות כולסטרול גבוהות, וחלקיקי פיח הנפלטים ממנועי דיזל-ונזק מצטבר לכלי דם, המתבטא בהתקשות מוקדמת של העורקים, התקפי לב ואירועים מוחיים.
ב. תכנון החקר
- מהי השפעת כמות חומר הבעירה על כמות הפיח הנפלטת לאוויר?
- השערתנו היא שככל שמסת חומר הבעירה גדולה כך כמות הפיח הנפלט תהיה גדולה.
- החקר יתבצע בתור ניסוי:
כלים וחומרים - 3 קופסאות שימורים, וזלין, עצים וזרדים, נייר כסף.
מהלך הניסוי - מכניסים את העצים בכמויות שונות לתוך שניים מהקופסאות ואחת משאירים ריקה (בקרה), מורחים וזלין בקצה של הקופסאות ומדליקים את העצים. מכסים עם נייר כסף את פתחי הקופסאות ומחוררים חמישה חורים בנייר הכסף (לצורך חדירת חמצן).
תוצאות - בסוף הניסוי נראה לאיזה גוש וזלין נדבק הכי הרבה פיח (לפי הצבע השחור שיהיה על הוזלין).
בבליוגרפיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9C%D7%A7
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%94
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%97
